"מידות"  היא יצירה משותפת של האומן והמוסיקאי איליה מגנס והרקדנית היוצרת קרן אלפסי. זוהי יצירה ייחודית מפרה והדדית, בה נשזרים יחדיו קטעי הנגינה וקטעי הריקוד. במופע קטעי אימפרוביזציה המתמזגים בדינאמיקה מרתקת. בה בעת, מעורר הרקדן את המוסיקה ומוביל אותה, בעוד המוסיקה מנתבת את צעדי הרקדן.

המוסיקה של המופע ייחודית, ונעה בנתיב האימפרוביזציה. שלובים בה קטעי נגינה בכלים אתניים המוקלטים תוך כדי יצירתם באמצעים אלקטרוניים (פס קול) ומעובדים בזמן אמת, לשכבות היוצרות מוסיקה עשירה ומגוונת. הריקוד מזרחי הוליסטי בהשראה ובנגיעות של ריקוד סופי יחד עם שימוש בבדים, אור, צל, ווידאו. המופע מידות, מנסה להביע ולהבין את מהות היצירה במובן הרוחני והמעשי כאחד.

קרן אלפסי היא רקדנית בטן ומורה למחול מזרחי מזה 3 שנים. כמו כן היא מנחה סדנאות וערבי נשים במחול מזרחי הוליסטי והייתה מפיקה משותפת בפסטיבל למחול מזרחי "נע-נע" 2006 באשרם במדבר. אלפסי צברה הופעות בפסטיבלים בומבמלה, שנטיפי, חג החגים ועוד כמו גם הופעות בלהקת "מזמאר". הופעותיה בטלוויזיה כללו את אודטה, גדעון רייכר, זוויות וגוונים והיא גם בעלת תואר ראשון בתקשורת ופסיכולוגיה. שאלנו אותה כמה שאלות כדי לדעת יותר עליה ועל המופע:

איך הגעת למחול המזרחי והאתני  ?

הדרך שלי במחול מתחילה בגיל 3. כשנשלחתי בפעם הראשונה לחוג בלט. מאז לא הפסקתי לרקוד בלט במסגרת מתנ"סים ובגיל ההתבגרות דרך להקת תמר ירושלים. הריקוד היה כל חיי. זה היה הדבר לו הקדשתי את כל זמני הפנוי, והדבר ששימח אותי יותר מכל. למרות זאת, בגיל 18 קיבלתי החלטה שאין לי עוד מה לחפש בדרך הזו. הרגשתי שלא אוכל להיות רקדנית בלט ושמיציתי את דרכי בריקוד. סגרתי את הדרך הזו למרות שתמיד אמרתי שיום אחד אחזור לרקוד רק בשביל עצמי, בשביל הכיף.
פתחתי בדרך חדשה - פרסומאית. סיימתי לימודי תואר ראשון בתקשורת ופסיכולוגיה ועבדתי במשרדי פרסום כתקציבאית. לאחר שביתי נועם נולדה החלטתי להיות עצמאית ופתחתי משרד לתקשורת שיווקית. טיפלתי בתקציבים ארציים גדולים ומכובדים והתמקצעתי בנושא מיתוג חברות ומוצרים. עסקתי בנושאים טכנולוגיים, ביו-טכנולוגיים, תעשייה, ביטחון,טקסטיל, אופנה....

אז איך הגעתי לריקודי בטן ?  בתהליך של כשנה וחצי עברתי טרנספורמציה בחיי שהביאה בסופו של דבר גם לשינוי בתחום עיסוקי. הכל החל מביתי הבכורה.... מהקשיים, המכשולים והמעצורים שהערימה בחיינו. העקשנות שלה גרמה לי להביט מחדש על חיי, לבחון את ההרגלים בתוכם אני חיה, את המוסריות, המסכות, העקרונות, האמירות והעשייה בחיי. בליוויו של שי אור איש מדהים, חכם ומטפל גדול, הצלחתי לצמוח, לגדול, להיזכר בעצמי, במי אני והכי חשוב לאהוב את עצמי.
במקביל, התחלתי ללמוד ריקודי בטן אצל מירי אלון, מתוך רצון לפתוח משהוא מאוד נשי, חומל ורך בתוכי. מהר מאוד הבנתי שריקודי בטן זה עולם ומלואו. הריקוד החזיר לי חיות, ערנות, נוכחות, שמחה גדולה יחד עם תובנות עמוקות לגבי החיים שלי ומראות עמוקים מחיי. התאהבתי במוסיקה, בכלי הנגינה, בתנועות בתחושות. לאחר חצי שנה החלטתי שאני רוצה לעשות הסבה מקצועית לריקודי בטן. למדתי בצורה אינטנסיבית כמעט בכל השיעורים של מירי וגם התחלתי את "הסדנא" של מירי (סדנא להכשרה מקצועית). וקפצתי למים.... התחלתי ללמד, לעשות סדנאות וגם להופיע. סגרתי את המשרד לתקשורת שיווקית שהיה ברשותי ומאז אני מקדישה עצמי רק לריקודי בטן.

איך נוצר שיתוף הפעולה עם איליה מאגנס ?

בביקורי בקיץ האחרון בקהיר, פגשתי איש עסקים מאוד עשיר בעל מספר בתי מלון, ספינות שייט ומועדוני לילה בקהיר שמאוד התלהב מהריקוד שלי. הוא סיפר לי שהוא מחפש Show של ריקודי בטן. לא עוד מופע של רקדנית בליווי להקת נגנים אלא מופע שלם. הוא שאל אם אוכל ליצור מופע שכזה והבטיח שאם כן, יבוא לישראל לראות ולהתרשם. אני כמובן מיד התחלתי לפנטז על הופעות בפסטיבלים ואירועים שונים בעולם ונולד בי הניצוץ ליצור משהוא אחר, שונה.
את איליה מאגנס, הכרתי בפסטיבל למחול מזרחי "נע-נע" בו הייתי שותפה בהפקה. הוא סיפר לי על המוסיקה שהוא עושה ואני סיפרתי לו על הרצון שלי להרים מופע אומנותי במחול מזרחי. איליה מאגנס, חזר לישראל לאחר שהות ארוכה בדנמרק, והופעות באיביזייה, דנמרק ועוד.
מיד לאחר הפסטיבל התחלנו איליה ואני להיפגש. בתחילה הוא היה מנגן ואני רוקדת בחופשיות לצליליו ולאחר מכן התחילו להתפתח מסגרות יצירה ועבודה. מתוך מכלול דברים שנוצרו יצרנו שלד ותוכן למופע.

איך התפתח המופע "מידות" ?

המופע התפתח מתוך העולם הפנימי של איליה ושלי. כל אחד הביא את העצמי שלו "עד לנקודה זו בחייו" ומשם התחלנו לשזור את הדברים יחד ליצירה משותפת. כל יצירה תמיד עוסקת בנושאים רלוונטיים בחיי היוצר. אני באופן אישי לומדת ועוסקת בנושא ה"מדד" - בין הכמיהה לנגיעה, בין המקור למזויף, בין הרוח לכלי, המרחק בין הריקוד שאני חווה, הווה, הריקוד הפנימי לבין הריקוד החיצוני הנראה לעין, העשייה. השאיפה היא להקטין את המדד ולהצליח ליצור ריקוד שהולם במידה גבוהה את המחול שמתחולל בתוכי. וזו עבודת חיים.
המוסיקה של המופע משלבת קטעי נגינה בכלים אתניים המוקלטים ומעובדים באמצעים אלקטרוניים, לשכבות היוצרות מוסיקה עשירה ומגוונת. הריקוד מזרחי הוליסטי בהשראה ובנגיעות של ריקוד סופי יחד עם שימוש בבדים, אור, צל, ווידאו. 

איך יוצרים כוריאוגרפיה לסוג כזה של מופע ?

המופע נע בנתיב של אימפרוביזציה מובנת. זה אומר שיש מסגרת בתוכה אפשר לאלתר. לכל קטע במופע יש מסגרת מובנת של מקצב, כלי נגינה, אביזרים נלווים לריקוד, עוצמות (הן מוסיקליות והן בריקוד), מיקומים במרחב ובזמן ועוד. המסגרת הזו היא הכוריאוגרפיה ובתוכה יש כל הזמן אימפרוביזציה.

כיום זה משתנה אבל המחול המזרחי עדיין סובל מדימוי של "פחות חשוב", כיצד את מתמודדת עם זה ?

אני מכירה וחשה את הדימוי הזה. לפעמים אני פוגשת אטימות, חוסר רצון להיפגש באמת ודעות קדומות של אנשים למושג "רקדנית בטן". אני גם מבינה מאיפה זה בא. אני לא תמימה או נאיבית אני יודעת שאני "רקדנית בטן" אבל אני גם יודעת טוב מאוד מי אני ומה אני ומה היכולות שלי. ככה שאני לא מתוסכלת, או נעלבת להיפך, בכל פעם אני מחזקת את המרכז שלי. לא משנה הדעות בחוץ הדימוי שלי על עצמי לא נפגע אני נשארת במרכז ובעוצמות שלי. מצד  שני אני פוגשת גם הרבה אנשים שכבר יודעים שריקודי בטן זה הרבה מעבר לדעות הישנות ובמקביל אנשים שאומרים לי לאחר מפגש איתי כי ריקודי בטן זה בכלל לא מה שחושבים...
ההתמודדות שלי היא בשני מישורים: האחד מישור פנימי אישי - לדעת את עצמי, להגדיר את עצמי ואת הגבולות שלי ולחיות עם עצמי בשלום. להיות מחוברת למרכז פנימי בלתי תלוי, והשני מישור העשייה. פשוט לעשות. בכל דבר שאני עושה במחול מזרחי אני חשה שאני לוקחת חלק ביצירת מציאות חדשה ובכך  חלק בשינוי הדימוי.

יש לך תואר בתקשורת ופסיכולוגיה, יוצא לך להשתמש בזה בתחום המחול ?

כן, אנחנו אף פעם לא לומדים או רוכשים מיומנויות סתם.  במיומנויות שרכשתי  בשיווק, הבנת התקשורת וניהול עסקים אני משתמשת לשיווק וקידום עצמי. בידע הפסיכולוגי וההוליסטי אני משתמשת בשיעורים ובסדנאות וכמובן קודם כל על עצמי. כל אדם המציג ברבים את אומנותו חושף את אישיותו, עולמו הפנימי ומעמקי נפשו. דרוש אומץ רב על מנת להיחשף במיוחד באומנות. הפחד מפני דחייה וכישלון גדול. הסכנות העורבות הן  סבל, תסכול, תחושת קורבנות ולעיתים אף סירוס עצמי. הדרך שאני עושה בהבנת נפש האדם, ובהבנת נפשי מחזקת ומכינה אותי לקראת הדברים שברצוני לעשות במיוחד בתחום המחול.

מה ה"טופ" בתחום שאפשר לשאוף להגיע אליו ?

כל אחת והפנטזיות שלה, כל אחת (ואחד) והדרך שלו. כרגע אני הייתי רוצה להופיע בעולם. זה החלום שלי. אני מאוד אוהבת לנסוע, לפגוש אנשים בשפות שונות, מנהגים שונים תרבויות שונות, אני אוהבת הרפתקאות. אני מאוד מקווה שבמופע "מידות" נוכל ליצור משהוא מלהיב, מעניין ושונה. מופע שירוץ בכל מיני מדינות בעולם.

מה את עושה כשאת לא רוקדת ?

מה זאת אומרת לא רוקדת? אני "עובדת" בריקוד שבעה ימים בשבוע. אימונים, מתחיות ופיתוח הגוף, שיעורים שאני לומדת ומלמדת, חזרות להופעות, הופעות, סדנאות ושאר אירועים. מעבר לזה שעות של ניהול עסק, שיווק ומכירות וביתרת הזמן אני גם אמא של... נועם בת ה- 8 ואורן בן ה-5 וחצי, אני גם האישה של... והחברה של... ומנהלת משק בית, ומה שכחתי?

מה השאיפות האישיות והמקצועיות שלך לעתיד ?

בעתיד ה"רחוק" אני רוצה ללמוד תרפיה בתנועה, יום אחד הייתי רוצה להצטרף לאיזה יישוב אקולוגי, לחיות בתוך טבע פראי, ולפתוח סטודיו או אפילו כפר הוליסטי לריפוי ושלווה פנימית, אולי גם לכתוב ספר,  לצייר ולא להפסיק לרקוד.....

"מידות" 
הכול קיים ואינו קיים באותה מידה
מופע צליל ותנועה

יצירה משותפת של:
איליה מגנס - מוסיקה אתנית מודרנית
קרן אלפסי - הבעה במחול אוריינטלי